מושגים בעולם הרכב 2

בסיס גלגלים – אם תיתקלו במושג זה, דעו שמשמעותו העיקרית היא המרווח הפנימי של הרכב. לכל רכב יש שני נתוני אורך: אורכו הכללי של הרכב מפגוש לפגוש והחשוב יותר – בסיס הגלגלים – המרחק הנמדד בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים ומה שלמעשה מלמד על גודלו של תא הנוסעים. כצפוי, ככל שהמרחק גדול יותר כך מרווח הפנים משתפר.

גיר רובוטי – למעשה מדובר בתיבת הילוכים ידנית המצוידת במצמד אוטומטי. כלומר מבחינת הנהג אין צורך להחליף הילוכים, אולם זוהי בכל זאת מערכת ידנית בבסיסה לכן היא מצריכה מעורבות של הנהג על מנת לשמור על נסיעה חלקה ונעימה. לצורך כך רצוי שהנהג ירפה מהלחץ על דוושת הגז עם כל החלפת הילוך, ממש כמו בנהיגה בגיר ידני רק ללא הצורך ללחוץ על המצמד. בגיר רובוטי ניתן גם להחליף את ההילוכים באופן ידני בעזרת ידית ההילוכים (בדומה לתפעול טיפטרוניק – פרטים בהמשך) או בעזרת פקדים משני צדי ההגה. בארץ יצאה לגיר זה תדמית רעה בשל גרסה מטלטלת במיוחד לטכנולוגיה הזו מבית טויוטה. האירופאיות מבית פיאט, אלפא, פיג'ו וסיטרואן מציגות גרסה מוצלחת יותר.

 

מצמד כפול – זהו גיר חדשני שאמנם מתבסס על הרובוטי אך מתקן את הבעיות המאפיינות אותו: פעולה לא מעודנת ולא חלקה בעיקר בהאצה חזקה, הצורך לשחרר את דוושת הגז בזמן החלפת הילוך ולעיתים דרדור לאחור בזינוק בעלייה.
המצמד הכפול גם משמר את היתרונות של הגיר הרובוטי: צריכת דלק נמוכה וביצועים טובים יותר. החיסרון היחיד הוא עלותה של התיבה ותחזוקתה המסובכת.

 

 

גיר רציף – מדובר בגיר אוטומטי עם אין סוף הילוכים. למעשה, התיבה יכולה לפעול בכל יחס העברה בין שני יחסי העברה, נמוך וגבוה, שהוגדרו מראש. בתיבה הרציפה אין גלגלי שיניים והיא מורכבת משני זוגות של חרוטים הפונים זה אל זה וביניהם מתוחה רצועת הנעה. למעשה, ההילוכים נקבעים באמצעות מקומה של הרצועה על החרוטים ובהתאם לדרישת הכח של הנהג. תיבה רציפה מתאפיינת בפעולה חלקה ביותר וחסכונית בדלק ההופכת אותה לחביבה על מרבית הנהגים. עם זאת, נהגים שאוהבים האצות או ללחוץ את הרכב שלהם למגבלות נוטים להתלונן על כך שהתיבה חונקת את המנוע ולא מאפשרת למצות את ביצועיו.

 

טיפטרוניק – זהו כינוי למערכת שליטה על הגיר האוטומטי המאפשרת לתפעל את הגיר כאילו היה ידני – כלומר להעלות ולהוריד הילוכים באמצעות מוט ההילוכים. כמובן שאין פה שליטה ידנית מלאה והמוח של הגיר תמיד יכול להחליט בשלב מסוים להוריד או להעלות הילוך בהתאם למצב הנהיגה. בשורה התחתונה – אין כמו גיר ידני.

הגה חשמלי – כבר לא מעט שנים מאז שהמכוניות הלכו ותפחו, הצמיגים התרחבו והנהגים הפכו למפונקים שברוב המוחלט של המכוניות ההיגוי נעזר בתגבור המקל על סיבוב הגה. במשך שנים התגבור נעשה באמצעות מנגנון הידראולי שקיבל את הכוח להפעלתו מהמנוע. בשנים האחרונות ,מתוך הצורך ליישר קו עם מגמת החיסכון בדלק ובעלויות היצור, מרבית יצרני הרכב עברו למנגנוני תגבור חשמליים. למרות שלכאורה זה נשמע כשדרוג החיסרון הוא שבלא מעט מכוניות עם מערכות חשמליות ההגאים מרגישים מנותקים וחסרי תחושה בתפעולם ולכן פוגמים בחוויית הנהיגה ולפעמים אף בתחושת הביטחון.

 

סל"ד – סיבובים לדקה. חבל שלא כולם יודעים מה זה בדיוק מאחר ומדובר בשעון החשוב בלוח השעונים. מד הטורים מודד באיזו מהירות מסובב המנוע את גל הארכובה – אותו גל שמניע את הגלגלים. למעשה ככל ש"ניתן יותר בגז" כך המנוע יעלה את הטורים – כלומר את סיבובי המנוע וכתוצאה מכך יועבר יותר כח לגלגלים.

 

 

כוחות סוס – זוהי השיטה למדוד את כוחו של המנוע ברכב, המתבססת באמת על… סוסים. שריד מהימים שלפני המנועים שלצורך הרמת מטענים מהמכרות או לצורך שאיבת מים השתמשו בסוסים. מן הסתם, ככל שלמנוע יהיו יותר סוסים בעדר, יכולותיו יהיו טובות יותר אך אין זה אומר בהכרח שביצועי הרכב יהיו טובים יותר, לצורך כך יש לבחון נתונים נוספים כמו יחס הספק/משקל וגם את זמינות הכוח או במילים אחרות – את המומנט.

 

מומנט – המומנט נמדד באמצעות נתון הנקרא קג"מ – קילוגרם למטר. ככל שהנתון גבוה יותר ומושג בסל"ד (את זה אתם כבר יודעים) נמוך יותר כך המנוע יהיה גמיש יותר וכושר הסחיבה שלו ישתפר – מה שנקרא יעלה בקלות את הקסטל. למומנט יש גם השפעה מכרעת על האצות הביניים ועל יכולות העקיפה.

 

תת היגוי – איבוד האחיזה בגלגלים הקדמיים, מצב המאפיין בדרך כלל רכבים בעלי הנעה קדמית.
זה קורה כאשר הנהג מפנה את הגלגלים לכיוון הסיבוב ובעקבות עודף כוח או איבוד האחיזה של הגלגלים הקדמיים, הרכב שואף להמשיך ישר או להרחיב את קו הפנייה למרות שהגלגלים מפנים אותו לכיוון הפניה. כל עוד לא מדובר בתת היגוי קיצוני הפניית הגה אינסטינקטיבית לכיוון הפנייה תחלץ את הנהג מהמצב המסוכן.