בטיחות

אז מה בסה"כ אנחנו רוצים מהרכב שלנו?, יאמרו לעצמם רבים בעת שהם עוסקים בבחירת הרכב החדש שלהם. שייקח אותנו מנקודה A ל – B  ויחזיר אותנו בשלום הביתה.

לכן חשוב לנו שהרכבים שאנו נוהגים בהם, יהיו בטיחותיים כמה שניתן וישמרו על חיינו וחיי היקרים לנו.

 

 

 

יצרני הרכב גם יודעים את זה, ומוציאים חלק נכבד  מתקציבי הפיתוח שלהם על שיפור הבטיחות הפאסיבית והאקטיבית. ראשית נעמוד על ההבדל בין שני סוגי הבטיחות:

בטיחות פאסיבית – הבטיחות הפאסיבית מתייחסת לאלמנטים ברכב שימזערו את הפגיעה בנוסעים לאחר שכבר קרתה התאונה (לא עלינו). ביניהם אפשר לכלול את:

• חגורות הבטיחות – אולי אביזר הבטיחות הוותיק והחשוב ביותר שתפקידו לשמור את הנוסעים במקומם ולא להיטלטל או אך להיזרק מהרכב החוצה.
• משענות הראש במושבים – למשענת הראש במושבים יש תפקיד חשוב, שמטרתם היא למנוע תזוזה של הצוואר בזמן תאונת "צליפת שוט".
• כריות אוויר – אביזר בטיחות פאסיבי נוסף שבשנים האחרונות הפך לאביזר חובה, הוא הכריות אוויר, שתפקידן להפחית את פגיעת חלקי הרכב הפנימיים בנוסעים. הרכבים החדשים משווקים היום עם 6 כריות אוויר לפחות, ובחלקן אף מגיעים ל – 8-9.
• אזורי קריסה במכונית – אלמנט נוסף שנועד להפחית את הפגיעה הוא "אזורי הקריסה" ברכבים. אזורים אלה נועדו לספוג את האנרגיה הנוצרת בתאונה, ובכך להפחית את עוצמת הפגיעה בתא הנוסעים. עד שנת 1965 קונספציית הבטיחות טענה שככל שהרכב גדול יותר, כך הוא יהיה בטוח יותר. יצרנית הרכב הגרמנית מרצדס שינתה את הקונספט הזה בשנת 1965, שהציגה תכנון בטיחותי שכולל תא נוסעים חזק, מעין כלוב, שאמור לשמור על חיי הנוסעים, ואילו החלקים החיצוניים, כגון המנוע, קורסים מטה בזמן תאונה. מגמה זו השתפרה עם השנים, ובתחילת שנות ה – 90 נולד קונספט חדש שיצר 3 חלקים במרכב הרכב, החלק הקדמי, תא הנוסעים והחלק האחורי, שהחלק הקדמי והאחורי קורסים בזמן תאונה, גם אם בתאונה יחסית קלה.

מבחני ריסוק – המדד שמשקלל את כל מרכיבי הבטיחות הפאסיבית, נקרא "מבחני ריסוק". מהם מבחני הריסוק? בעצם מדובר בבדיקות שנעשות במעבדה נייטראלית, שמטרתן היא לבדוק עד כמה הרכב הנבחן שומר על חייהם של הנוסעים בו ושל חיי הולכי הרגל. ישנם כמה ארגונים בעולם שעורכים את המבחנים הללו, ביניהם ניתן למנות את ה – NCAP  וה – IIHS  האמריקאים, ה – JapNCAP היפני, ה – ANCAP האוסטרלי, וכמובן ה – Euroncap האירופאי, שבשוק הרכב הישראלי עושים שימוש בתקן האירופאי. בכדי לדרג את הרכבים, מתבצעות כמה בדיקות שכוללות התנגשות בחזית הרכב, צידי הרכב ופגיעה בעמוד. עד שנת 2009, היו בודקים 3 מדדים בלבד – מבוגרים, ילדים והולכי רגל, שכל מדד היה מקבל ציון מ – 1 ועד 5 כוכבים. משנת 2009 והלאה, ה – Euroncap  החל להכניס מדד נוסף שנקרא "עזרי בטיחות" (שייך לבטיחות אקטיבית). זאת ועוד, גם שיטת הציון השתנתה, וכל אחד מארבעת המדדים קיבל ציון באחוזים (אם כי הציון המשקולל הסופי לכל המדדים ניתן גם הוא מ – 1 ועד 5 כוכבים.

 

בטיחות אקטיבית – אז מה זו בטיחות אקטיבית? מדובר במגוון מערכות בטיחות/עזרי בטיחות, שמטרתן היא למנוע את התאונה. המערכות הללו אמורות לתקן את טעויות הנהג.

• ABS – מערכת הבקרה האקטיבית המפורסמת ביותר היא ה – ABS (Anti-lock Braking System) או בעברית "מערכת למניעת נעילת גלגלים).
• ESP – מערכת בטיחות אקטיבית נוספת נקראת ESP (Electronic Stabilit Program)  או בעברית "מערכת בקרת יציבות". מערכת זו אוספת מידע מחיישנים במטרה לזהות מצבים בזמן הנהיגה בהם הרכב עשוי לאבד את השליטה. המערכת בעצם מכתביה לרכב מה לעשות ומתקנת את טעות הנהג.
• BAS – מערכת ה – BAS (Breaking Assist System) היא מערכת שמטרתה היא להגביר את כוח הבלימה לקראת תאונה (טפו, טפו, טפו).