מיצובישי אאוטלאנדר

כללי – הדור השלישי של מיצובישי אאוטלנדר, רכב הפנאי הקומפקט של מיצובישי, הוצג לראשונה בתערוכת ג'נבה בשנת 2012. השיווק החל בחודש יולי אותה השנה ברוסיה, שבספטמבר האאוטלנדר החל להימכר גם בשאר מדינות אירופה. אלינו הגיע האאוטלנדר ב – 2013, שכבר בשנתון 2014 הוא עבר מתיחת פנים קלה. הדור השלישי משדרג עצמו בהרבה אלמנטים, בין היתר באמצעות דיאטה חריפה, חיסכון בדלק ועיצוב מודרני. אפשר לטפוח על השכם של קברניטי "כלמוביל", יבואני מיצובישי, על המגוון הרחב שהם מייבאים מדגמי האאוטלנדר – עם 5 מושבים או 7 מושבים, בגרסאות הנעה קדמית או הנעה כפולה, עם מנועי בנזין או מנוע סולר, ואפילו דגם זול במיוחד עם גיר ידני לצד גיר אוטומט רציף.

מנוע תיבת הילוכים וביצועים –  כאמור, מיצובישי אאוטלנדר מגיע בשתי גרסאות מנוע –  הראשונה, מנוע בנזין בנפח 2.0 ל' שמפיק 150 כ"ס, ומומנט של 19.9 קג"מ. מנוע זה משודך לתיבת הילוכים ידנית שמאיצה אותו ב – 10.6 שנ' מ – 0 ל – 100 קמ"ש, ולתיבת הילוכים רציפה/עייפה שעושה את אותו מיאוץ ב – 12.6 שנ'. ההפרש הגדול בביצועים בין התיבה הידנית לאוטומטית (2 שנ' הפרש מ – 0 ל – 100 קמ"ש לטובת הידנית), ממחיש באופן ברור עד כמה עצלה תיבת ההילוכים האוטומטית, גם ביחס למתחרות הישירות, כגון קיה ספורטז' ומאזדה CX5. אגב, בתאוצות ביניים (מ – 80 ל – 120 קמ"ש), האאוטלנדר לא מרגיש נחותה ביחס למתחרות בקטגוריה. מעבר לכך, מדובר המנוע רועש תחת לחץ. מיצובישי אאוטלנדר מגיע גם בגרסת מנוע לוגמת סולר, בנפח 2.2 ל' טורבו דיזל. באורח פלא, גם מנוע זה מפיק 150 כ"ס, אך נתון המומנט גבוה משמעותית מגרסת הבנזין, כיאה למנוע דיזל, והוא עומד על 36.7 קג"מ. גרסת הדיזל משודכת לגיר האוטומטי בלבד, והיא מאיצה את האאוטלנדר מ – 0 ל – 100 קמ"ש, ב – 11.7 שנ' בלבד. אנו בהחלט היינו מעדיפים את הגרסה הזו, אך לא בטוח שההפרש במחיר מצדיק את רכישתה.

צריכת דלק מיצובישי אאוטלנדר – נתחיל בכך שהאאוטלנדר עושה שימוש במערכת "עצור וסע" שתורמת לחסכונות בדלק, בעיקר בנסיעה עירונית. הגרסה הידנית, שציפינו שתהיה חסכוניות הרבה יותר מהאוטומטית, צורכת בממוצע 14.7 ק"מ/ל', עפ"י נתוני יצרן. לעומתה, הגרסה האוטומטית, מצהירה על 14.9 ק"מ/ל' (גרסת הבנזין). בפועל, הגרסה האוטומטית תצרוך כ – 10 ק"מ/ל בממוצע. איפשהו במקום טוב באמצע בקטגוריה. טוב יותר מהספורטז', פחות טוב מה – CX5.  גרסת מנוע הדיזל חסכונית יותר, והיא צורכת כ – 17.2 ק"מ/ל' בממוצע, עפ"י נתוני יצרן, שבפועל היא תגיע גם ל – 13 ק"מ/ל' בנהיגה נכונה.

עיצוב – אז זהו, שבמקרה הזה, מעצבי מיצובישי לא עשו עבודה טובה. בכלל, כל שפת העיצוב החדשה של החברה, לא יוצרת מכוניות יפות. זה חמו בעיקר בעידן שהחזות היא כמעט הכל. הראה של מיצובישי אאוטלנדר מגושם ומסורבל, הוא נעדר סממנים של רכבי שטח וחף מאלמנטים שיכניסו בו קצת אגרסיביות. מזווית מסויימות הוא אפילו מזכיר מיניוואן ולא רכב פנאי שטח. הכישלון אף גדול יותר, על רקע רשימת הדגמים של המתחרים, שכל אחד חתיך יותר מהשני. בקיצור, כולי תקווה שבמתיחת הפנים הבאה, האאוטלנדר יהיה חתיך יותר.

בטיחות – מיצובישי אאוטלנדר מקבלת ציון של 5 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של ה – EuroNcap. וזה לא פלא, עם ציון של 94% בהגנה על מבוגרים ו – 100% במבחן עזרי בטיחות אקטיביים, בנוסף ל – 7 כריות אוויר, מדובר מכונה בטוחה מאוד.

תא נוסעים, תא מטען ואבזור – מרחב הפנים של המיצובישי אאוטלנדר גדל והשתפר ביחס לדור הקודם, והוא אף טוב ביחס לקטגוריה. איכות ההרכבה ברמה גבוהה ושילובי הצבעים הופכים את האווירה לנעימה. עוד ייאמר לזכותו, שהאאוטלנדר הוא היחיד בקטגוריה שמציע שורת מושבים שלישית. אמנם המושבים קטנים במיוחד ותא המטען מצטמצם, אך עדיין אפשר להעמיס 7 אנשים ברכב. לרעתו של תא הנוסעים נזכיר כי המושבים צרים יחסית, והם אינם שיא הנוחות. לזה נוסיף כי החלק האחורי נעדר פתחי אוורור, דבר שמתבקש לשורה השלישית של המושבים. מבחינת נפח תא המטען,  גרסת 5 המושבים מקבלת 477 ל', נתון גבוה יחסית לקטגוריה, בעוד שבגרסת 7 המושבים, תא המטען יצטמצם ל – 128 ל' בלבד. מבחינת האבזור, הדור השלישי מגיע מאובזר מאוד יחסית. כבר בגרסת האבזור הבסיסית העונה לשם Instyle, ניתן למצוא בקרת אקלים מפוצלת, כניסת USB, חיישני גשם ותאורה, העברת הילוכים מההגה, בקרת שיוט, מראות מתקפלות ומערכת שמע מקורית וטלפון בלוטות'. בגרסת ה – Elite יתווספו גם חישוקי בקוטר 18 אינץ' וריפודי עור. סה"כ האבזור מיישר קו עם הנהוג

נוחות והתנהגות נסיעה – גם בסעיף זה, האאוטלנדר חווה רגרסיה ביחס לדור הקודם, ובטח ביחס ליריבים בקטגוריה. בעוד שיצרני רכבי פנאי רבים השכילו כבר למצוא את האיזון בין נהיגה מנהלתית רגועה לצד יכולות ניהוג קצת יותר אגרסיביות, מבלי שהאחד יבוא על חשבון השני, במיצובישי הלכו צעד אחד אחורה, ומתלי האאוטלנדר הרכים, אינם עומדים בסטנדרטים הגבוהים של הקטגוריה, ומתקשים לרסן את המכונה בנסיעה משובשת, דבר שגורם לאי נעימות בתא הנוסעים.

רכבים מתחרים – ג'יפ קומפאס, טויוטה ראב 4, יונדאי ix35, מאזדה CX5, ניסאן קשקאי, סובארו XV, סובארו פורסטר, פורד קוגה, פיג'ו 3008, קיה ספורטז', שברולט קפטיבה ספורט.

מחיר – החל מ – 129,500 ש"ח לדגם 2.0 ל' 4X2 ידני ברמת אבזור Invite, ועד 242,900 ש"ח ל – 2.2 ל' טורבו דיזל אוטומט 4X4  ברמת אבזור Limited 7 מושבים.