סאנגיונג

סאנגיונג היא יצרנית הרכב הרביעית בגודלה בדרום קוריאה. משמעות השם סאנגיונג הוא "שני דרקונים".

תחילת דרכה של החברה הוא בשנת 1954, בשתי חברות נפרדות, שהתאחדו בשנת 1963 לחברה שנקראה "הא-דונג-ואן מוטור". שנה לאחר מכן החברה המאוחדת החלה לייצר ג'יפים, משאיות ואוטובוסים לצבא האמריקני. בשנת 1976 "הא-דונג-ואן מוטור" כבר ייצרה מגוון רחב של כלי רכב, ושנה לאחר מכן היא נקנתה ע"י חברת "Ssangyong Business Group", אך שם המותג שונה רק בשנת 1986.

בשנת 1991 החל שיתוף פעולה טכנולוגי עם חברת דיימלר-בנץ, יצרנית מרצדס, שכלל ייצור רכב פנאי-שטח על בסיס טכנולוגיה של מרצדס. פרי היצירה המשותפת בין שתי החברות הוא סאנגיונג מוסו, ששווק בעולם בתחילה ע"י מרצדס, ולאחר מכן ע"י סאנגיונג.  הקוריאנים המשיכו ליהנות משיתוף הפעולה עם הגרמנים גם בשנים הבאות. הדבר בא לידי ביטוי כמעט בכל דגמי החברה, כגון בסאנגיונג רקסטון, בדור השני של סאנגיונג קורנדו, ואף בסאנגיונג קיירון.

בשנת 1997, חברת "דייהו מוטורס" (עכשיו טאטא ההודית) הדרום קוריאנית השתלטה על סאנגיונג, אך זה לא החזיק זמן רב ובתום 3 שנים, קונצרן דייהו נקלע לבעיות פיננסיות שחייבו אותו למכור סאנגיונג, שמצידה חזרה לעצמאות. בשלהי 2004, חברת סאיק ההודית רכשה כ – 51% ממניות סאנגיונג. תחת כנפי סאיק, סאנגיונג  נהנתה מגב כלכלי רחב שתרם לעצמאותה הטכנולוגית, ואף החלה לייצר דגמים לקטגוריות נוספות, דוגמת הסאנגיונג רודיוס המניואן. אך האידיליה נגמרה…