יגואר

יצרן מכוניות בריטי. ב – 2008 נמכרה יגואר לתאגיד ההודי "טאטא".

יגואר החלה את דרכה בשנת 1922 כחברה לייצור סירות צד לאופנועים. ב – 1935 החברה הפכה באופן רשמי ליצרן מכוניות בשם SS, כאשר הציגו מכונית סאלון בנפח 2.5 ל'. לאחר מלה"ע השנייה, החברה נקלעה לקשיים כספיים ונמכרה לרוברי אוון, שגם היה אחראי על שינוי שם החברה ל"יגואר". דגמים כמו יגוארXK120  שיצאה לשוק ב – 1948, יגואר E-TYPE  המדהימה ביופייה שהחלה דרכה בשנות ה – 60 ואחרים, היו פורצי דרך באותם השנים, ותרמו לחברה לבנות את שמה כיצרנית שמשלבת בין יוקרה אנגלית, ספורטיביות ועיצוב מלהיב. באותם השנים הייתה ליגואר גם הצלחה מסחררת על במסלולי המירוצים, ומהנדסי החברה יישמו את הטכנולוגיות החדשות במכוניות החדשות שיצאו לשוק. בשנת 1966 יגואר נקנתה ע"י חברת BMC  שהחזיקה במותגים אוסטין-מוריס. החברה המאוחדת (בצירוף יגואר) שינתה את שמה ל BMH. באותם השנים הממשלה הבריטית דחפה את חברת BMH  לרכוש יצרני כלי רכב בריטיים נוספים, כגון טריומף וליילנאד (חברת אוטובוסים ומשאיות), אך בשנת 1975 המצב הכלכלי הכריע את החברה המאוחדת, והיא הולאמה לטובת המדינה. המצב הכלכלי הרעוע השפיע על המכירות, איכות המכוניות התדרדרה ובאותם השנים יגואר שיווקה רק 2 דגמים – יגואר XJ  ו – XJS.

לאחר 9 שנות הלאמה, יגואר הופרטה וחזרה להיות שוב חברה פרטית, אך גם הניסיון הזה לא צלח, וב – 1989 החברה נמכרה לקונצרן פורד. כחלק מהניסיון של פורד להילחם במותגי היוקרה…