קונצרן רכב איטלקי. הקבוצה מונה כמה מותגים, כגון פיאט, פרארי, מזראטי, אלפא רומאו, קבוצת קרייזלר ועוד. פיאט הוקמה בשנת 1899 בטורינו, ובינואר 2014 הכריזה החברה כי "פיאט SPA " (הבעלים הקודמים של קבוצת פיאט, ברשות משפחת אניילי), תתמזג עם יצרנית הרכב האמריקאית "קרייזלר", וייצרו חברה חדשה ששמה יהיה "פיאט-קרייזלר אוטומוביל" (FCA). מטה החברה החדש יעבור מהעיר טורינו, בו שהה כ – 115 שנים, להולנד. כיום קבוצת פיאט מונה את מותגי הרכב הבאים: אבארט, אלפא רומאו, קרייזלר, דודג', פרארי, פיאט, ג'יפ, לנצ'יה, מזארטי, ראם ו – SRT.
פיאט (היצרן) – פיאט FIAT , ראשי תיבות של Fabbrica Italiana Automobili Torino, היא יצרנית המכוניות הגדולה באיטליה. החברה מייצרת את מכוניות פיאט, וכן חלקי רכב לכמה מותגים נוספים בקבוצת פיאט.
ג'ובאני אניילי, בשיתוף עם כמה משקיעים, ייסד את פיאט, בעיר טורינו, 1899. השם נבחר סופית ב – 1906. אניילי ניהל את החברה עד מותו בשנת 1945, בזמן שויטוריו וולטה תפס את מקומו. הרכב הראשון שהחברה הוציאה תחת ידיה בשנת הקמתה, הייתה מכונית שענתה לשם "פיאט 1/2 3, שיוצרו ממנה 24 יחידות בלבד. ב – 1903 פיאט ייצרה את המשאית הראשונה מתוצרתה. שנת 1908 הייתה עמוסה בהישגים לפיאט, שבשנה זו היא ייצאה את הכלי רכב הראשונה לשוק האמריקאי, הוציאה את מנוע המטוס הראשון מתוצרתה, והמוניות של פיאט הפכו להיות פופולאריות ברחבי אירופה.
שנתיים לאחר מכן, בשנת 1910, פיאט הפכה…
יצרן כלי הרכב הגדול באיטליה, תואר שהיא מחזיקה בו עד היום. באותה שנה החברה גם פתחה את המפעל הראשון שלה על אדמת ארה"ב, בפוקיפסי שבניו יורק. אולם מכוניות פיאט לא נהנו מהצלחה גדולה באותן השנים בארה"ב, והיו יקרות לאין שיעו ביחס למכוניות האמריקאיות. לשם ההשוואה, מכונית פיאט נמכרה בארה"ב בשנים הללו ב – 4000$, לעומת 825$ לפורד מודל T, שב – 1918 המחיר עלה ל – 6400$, לעומת 525$ של המודל T. מכל מקום, כאשר ארה"ב נכנסה למלחמת העולם הראשונה בשנת 1917, המפעל הסב את מכונותיו לטובת המאמץ המלחמתי, ושנה לאחר מכן הוא נסגר, בעקבות רגולציות שהקשו על יצרני רכב זרים, שהטיל הממשל הפדרלי האמריקאי.
לאחר מלה"ע הראשונה, פיאט השיקה את הטרקטור הראשון מתוצרתה – פיאט 702, ובתחילת שנות ה – 20 פיאט חלשה כבר על 80% משוק הרכבים האיטלקי. בשנת 1923 פיאט פתחה את שעריו של מפעל המכוניות הגדול באירופה באותם הזמנים, במחוז לינגוטו, שסמוך לטורינו. מפעל זה היה המפעל הראשון של פיאט שהחל לייצר בפס ייצור.
בשנת 1928 החברה השיקה את הפיאט 509, ולראשונה כלל ביטוח רכב עם המכירה.
רבות דובר על הקשרים הקרובים בין משפחת אניילי לבין מוסליני, הדיקטטור הנורא שחבר להיטלר בשנות מלחמת העולם השנייה. פיאט התגייסה באופן מלא לטובת המאמץ המלחמתי של מוסוליני, והפכה להיות ספקית כלי הרכב הצבאיים הבולטת ביותר לצבא האיטלקי, ומאוחר יותר אף לנאצים. פיאט ייצרה בין היתר טנקים ומטוסים לצבא, אם כי הם היו מיושנים ביחס למקבילהם בצבא הגרמני והסובייטי.
לאחר הדחת מוסוליני בשנת 1945, בתום המלחמה, העם האיטלקי סגר חשבון גם עם משפחת אניילי והדיח אותה מהנהגת פיאט, בשל קשרי המשפחה ההדוקים עם הדיקטטור. דווקא השנים הללו, שלא היו תחת השפעת משפחת אניילי, ייצרו בחברה מס' דגמים שהפכו להיות הצלחה גדולה. בין היתר הושקה פיאט 500 המקורית בשנת 1948, מכונית הספורט-קופה פיאט V8 קופה, שיוצרה שנתיים בלבד, אך זכתה למקום של כבוד, פיאט מולטיפלה המקורית ועוד דגמים רבים.
הדרת משפחת אניילי נמשכה עד שנת 1963, שבה מונה לנשיא החברה ג'ייאני אניילי, נכדו של ג'ובאני, מייסד החברה. בין הצעדים הראשונים שעשה אניילי הצעיר לאחר ההשתלטות, היה רה-ארגון מאסיבי של הנהלת החברה, שהיה בעבר ריכוזי מאוד, וללא האצלת סמכויות וקבלת החלטות. שיטה זו הייתה יעילה בעבר, אך לאור התרחבותה של פיאט בשנות ה – 60 לשווקים עולמיים, השינוי בשיטת העבודה היה הכרחי. הארגון המחודש בא לידי ביטוי בחלוקת החברה לשתי חטיבות עיקריות –חטיבת המכוניות וחטיבת המשאיות והטרקטורים, שברקע המשיכו לפעול מס' חטיבות משנה עצמאיות למחצה. כך ההנהלה הבכירה הייתה משוחררת ממטלות יומיומיות, והייתה יכולה להקדיש את מאמציה למטרות מרחיקות לכת.
בשנת 1967 פיאט החלה את מגמת ההתרחבות שלה, ורכשה את חברת אוטוביאנקי, הידועה במכוניותיה קטנות שאף הצליחה גם בארץ בשנות ה – 80. עם ייצור של 1,750,000 יחידות בשנות 1968, פיאט עברה גם את פולקסווגן, המתחרה העיקרית שלה בשוק האירופאי. שנה לאחר מכן, המשיכה התרחבותה של פיאט, ברכישת פרארי ולנצ'יה, אך לא רק. פיאט שמה את רגלה גם בתחומים נוספים, בין היתר בכבישי אגרה, מכונות כתיבה, מחשבים ואלקטרוניקה, חברות ציוד חשמליות, חברות צבע, הנדסה אזרחית וחברת בניה לאומית. בזאת החברה הפכה באופן רשמי לקונצרן רחב ידיים.
כחלק מהתרחבותה של חטיבת המכוניות, פיאט החלה בשיתוף פעולה עם ברה"מ, וייצרה גרסה מקומית של פיאט 124, תחת המותג לאדה. גם במדינות נוספות בגוש הסובייטי של אותה הימים, פיאט ייצרה גרסאות מקומיות למכוניות ומשאיות, ואף הקימה מפעלים ביוגוסלביה, פולין, בולגריה ורומניה.
בשנת 1971 האיטלקים השיקו את אחד הדגמים המצליחים שלהם, שאף עשה חייל בארץ – פיאט 127, מכונית עירונית קטנה, שכחלק משיתוף הפעולה בשנים הללו עם חברת סיאט, ייצרה פיאט גרסה מקומית לשוק הספרדי, שענתה לשם "סיאט 127". ה – 127 יוצרה עד שנת 1983, אך המשיכה להיות משווקת בעולם כמה שנים לאחר מכן. בכלל, בשנים הללו פיאט ייצרה מגוון רחב של דגמים, רובם יוצרו מס' שנים מעטות ולא זכו להצלחה כמו הפיאט 127.
למרות המגוון התחרותי יחסית של דגמים ששוקו ע"י החברה, גם פיאט לא הייתה חסינה מפני הלחצים הכספיים שתעשיית הרכב התעמתה איתם, לאחר משבר הנפט ב – 1973. בשנת 1976 החל הרומן בין פיאט לממשלת לוב, שרכשה 9.6% ממניותיה בתמורה להזרמת הון של 250 מיליון ליש"ט.
בשנת 1979, ועדיין תחת הרושם של משבר של משבר הנפט מ – 1973, ובמקביל למהפיכה האירנית שהתרחשה באותה שנה וגרמה גם היא למשבר נפט משלה, מכוניות פיאט הגיעו לשיא מכירות כל הזמנים בשוק האמריקאי. עם זאת, כאשר מחירי הדלק ירדו שוב החל משנת 1981, החלו האמריקאים לרכוש טנדרים גדולים, רכבי פנאי-שטח ומכוניות ספורט, שהמכנה המשותף לכולם הוא מנועים גדולים זוללי דלק. בד בבד, יצרני הרכב היפני החלו לנגוס נתחים גדולים בשווקים העולמיים, ובעיקר בשוק האמריקאי, דבר שגרם לפיאט ולנצ'יה לסגת מהשוק האמריקאי. 5 שנים לאחר מכן, החברה גם נסוגה מהשוק האוסטרלי.
שנות ה – 80 הביאו לאוויר העולם כמה דגמים מוכרים לנו גם בשוק הרכב הישראלי. פיאט אונו, שהושקה בעולם בשנת 1983, הפכה לאחד הדגמים המוצלחים ביותר בעולם, עם מכירה של קרוב ל – 9 מיליון יחידות לאורך השנים. בדרום אמריקה ייצור האונו המשיך עד שנת 2013. בשנות ה – 80 ובתחילת שנות ה – 90, פיאט אונו הייתה אחת המכוניות הפופולאריות בארץ, ושנים רבות לאחר מכן היא המשיכה לנייד סטודנטים וצעירים ממקום למקום. באותן השנים החברה השיקה את הפיאט פנדה, על שלל גרסאותיו, רכב זעיר שעד היום מיוצר ברחבי העולם ובארץ. ב – 1986 פיאט רכשה את יצרנית הרכבים אלפא רומיאו מהממשלה האיטלקית.
בשנות ה – 90 פיאט הוציאה כמה דגמים שלא זכו להצלחה גדולה, כגון הפיאט בראבה/בראבו, פיאט טמפרה ועוד, בעיקר על רקע של בעיות אמינות קשות. לעומתן, פיאט פונטו, ממשיכת דרכה של האונו, המשיכה את הצלחתה של קודמתה ועד היום היא ממשיכה להימכר ברחבי העולם. בשנת 1993 פיאט רכש את מזראטי.
לצד דגמים חדשים שהוצגו בשנות ה – 2000, כגון פיאט דובלו המסחרית, פיאט סטילו הקומפקטית, החברה החליטה להצטרף לטרנד מכוניות הוינטג', ובשנת 2007 הציגה את פיאט 500, על שלל דגמיה, שזכתה וזוכה להצלחה גדולה ברחבי העולם.
למרות היותה של פיאט יצרנית הרכב השישית בגודלה בעולם, ואינה מפגרת טכנולוגית אחרי היצרניות ואף ברוב הפעמים עולה עליהן, היא מעולם לא זכתה להצלחה גדולה בארץ, למרות הבלחות כאלה ואחרות עם דגמים מאוד ספציפיים. עיקר הטענות למכוניות פיאט בעשורים הקודמים התייחסו לבעיות אמינות קשות שבאו לידי ביטוי בהתחממות המנוע. עם זאת, בשנות ה – 2000, בעיקר במחצית השנייה של העשור הראשון, פיאט מציגה דגמים מצוינים, שכבר אינם סובלים מבעיות אמינות, כגון פיאט בראבו ,פיאט פנדה, פיאט 500 ועוד, אך תמחור בעייתי של היבואן, בעיות באספקת רכבים ועוד שלל בעיות, גורמות לכך שפיאט לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלה בארץ הקודש.
> ארץ ייצור פיאט – איטליה (מפעלים גם בפולין, ברזיל, ארגנטינה, מקסיקו, קנדה, טורקיה, הודו, סרביה, סין, הונגריה).
> יבואנית פיאט בארץ – "סוכנות מכוניות לים התיכון" (סמל"ת).
נתוני מכירות לרכבי פיאט בישראל:
- שנת 2007 – 3581 (מקום 15)
- שנת 2008 – 2204 (מקום 18 ).
- שנת 2009 – 2042 (מקום 18 ).
- שנת 2010 – 3168 (מקום 18).
- שנת 2011 – 3987 (מקום 18).
- שנת 2012 – 3537 (מקום 17)
- שנת 2013 – 4317 (מקום
